עגורן צריח הוא בדרך כלל המבנה הגבוה ביותר באתר, ולפעמים גם בשכונה כולה. כשהאתר נמצא בקרבת שדה תעופה, מנחת מסוקים או אזור עם אינטרס תעופתי, העגורן עלול להיחשב מכשול טיס. במקרה כזה נדרש סימון עגורן לכלי טיס: נורות אזהרה לשעות החשכה, סימון יום בצבע או בדגלים, ותיאום מוקדם מול רשות התעופה האזרחית (רת"א). המדריך מסביר מתי זה נדרש, אילו נורות מקובלות, היכן מתקינים אותן על העגורן ומה כדאי שתכינו לפני ההרכבה.
המדריך נבדק על ידי צוות ההנדסה והשירות של רמא, שפועלת בתחום עגורני הצריח מאז 1981 ומעניקה, נכון ל-2026, שירות שוטף לכ-500 עגורנים ברחבי הארץ. הדרישה המחייבת לכל עגורן נקבעת בעמדת רת"א, ולכן המאמר מציג עקרונות ומקורות ואינו מחליף את עמדת הרשות או את היועץ התעופתי של הפרויקט.
לפי נספח 14 של ארגון התעופה האזרחית הבינלאומי (ICAO), הבדיקה נעשית מול משטחי הגבלת המכשולים שמוגדרים סביב כל שדה תעופה, ומול גובה העצם מעל פני הקרקע. רשויות התעופה בודקות גם את אזורי ההגנה של מכשירי קשר, ניווט ומכ"ם, ואת השפעת העצם על נהלי הטיסה. עגורן צריח מטופל כמבנה זמני עם מאפיינים מיוחדים: הוא עומד באתר חודשים ושנים, הגובה שלו עולה עם כל הגבהה, והזרוע מסתובבת ומכסה שטח רחב. כדי להבין את סדרי הגודל, כדאי להכיר איך מטפלים בעגורנים כמה רגולטורים מובילים:
בישראל, רת"א מפנה למפת האינטרסים של התעופה האזרחית, שזמינה לצפייה במערכת חצב של משרד התחבורה וכוללת תשתיות תעופה קרקעיות ואוויריות. חשוב לזכור שגובה העגורן בסוף הפרויקט גבוה מגובה הבניין, ולכן אישור גובה למבנה עצמו לא מכסה בהכרח את העגורן. כדאי לבדוק את הנושא מול יועץ תעופתי כבר בשלב תכנון ההצבה.
נספח 14 מחלק את נורות המכשול לשלוש משפחות. כל משפחה מוגדרת לפי צבע, אופן ההדלקה (רציף או מהבהב) ועוצמת האור בנרות (cd) ביום, בדמדומים ובלילה.
בנוסף, לפי הנספח נורה אחת לפחות ממוקמת קרוב ככל האפשר לראש העצם, ונורות בעוצמה בינונית מהבהבות על אותו עצם מהבהבות בו זמנית.
השמות L-810, L-864 ו-L-865 הם סיווגים של ה-FAA, ובשמות האלה הנורות משווקות ומוכרות גם בישראל. עמודת ICAO מציינת את המקבילה הקרובה לצורך התמצאות בלבד. סוג הנורה, הצבע והמיקום המחייבים נקבעים בעמדת רת"א.
| נורה | צבע ואופן הדלקה | סיווג עוצמה (מקבילה ב-ICAO) | מיקום מקובל בעגורן צריח | הערות |
|---|---|---|---|---|
| L-810 | אדום רציף. קיימת גם גרסה מהבהבת, L-810 F, בקצב של 30 הבהובים לדקה | נמוכה, קרובה ל-Type B (32 cd בלילה) | קצה הזרוע, קצה הזרוע הנגדית ונקודות לאורך החלק העליון. בעגורן נמוך, שתיים או יותר בנקודה הגבוהה | לפי ה-FAA, במבנה זמני עד 45.72 מטרים מספיקות שתי נורות L-810 או יותר בחלק הגבוה |
| L-864 | אדום מהבהב, 20 עד 40 הבהובים לדקה (30 כשמשולבת עם L-810 F) | בינונית, קרובה ל-Type B (2,000 cd בלילה) | הנקודה הגבוהה ביותר של העגורן | ה-FAA ממליץ עליה בראש העגורן, ובמבנה זמני מעל 45.72 מטרים לפחות אחת בחלק הגבוה |
| L-865 | לבן מהבהב, 40 הבהובים לדקה | בינונית, קרובה ל-Type A (20,000 cd ביום, 2,000 cd בלילה) | הנקודה הגבוהה, כשנדרשת התרעה גם בשעות היום | ה-FAA מציין אותה כתוספת או חלופה לצביעה במבנים זמניים מעל 200 רגל (כ-61 מטרים) |
| L-856 | לבן מהבהב | גבוהה, Type A | בדרך כלל לא בעגורנים | ה-FAA אינו ממליץ עליה למבנים זמניים |
לפי ה-FAA, במבנה זמני בגובה 45.72 עד 106.68 מטרים מוסיפים לנורת ה-L-864 שבראש גם רמות ביניים של נורות L-810 F מהבהבות, ומעל 106.68 מטרים רמות הביניים הן נורות L-864. כל הנורות המהבהבות על אותו מבנה מהבהבות יחד.
לפי ה-FAA, המטרה היא להראות לטייס שמתקרב מכל כיוון גם את נוכחות העגורן וגם את קווי המתאר שלו. בעגורן צריח מדובר בשלוש נקודות עיקריות:
בעגורן גבוה מוסיפים נורות ביניים לאורך התורן. לפי ICAO, כשהראש גבוה מ-45 מטרים ומסומן בנורות בינוניות אדומות, נורות הביניים יהיו במרווחים שווים ככל האפשר ולא יותר מ-52 מטרים. כשהעגורן מוקף בבניינים, לצורך קביעת מספר מפלסי הנורות אפשר למדוד את הגובה מגג הבניינים הסמוכים ולא מפני הקרקע.
בעגורן עם זרוע מתרוממת (Luffing), הנקודה הגבוהה משתנה עם זווית הזרוע. ה-FAA ממליץ להתקין את הנורות על ציר מתנדנד, כך שגוף התאורה יישאר מאוזן כשהזרוע עולה ולא יוסתר על ידי המבנה. בבקשה לרת"א כדאי להציג את הגובה המרבי בזווית הזרוע הגבוהה ביותר, ולא את הגובה במצב עבודה רגיל.
אחרי כל הגבהה, נורות הראש והזרועות עולות יחד עם העגורן, אבל ייתכן שיידרשו נורות ביניים חדשות על התורן. דף הנתונים של רת"א לעגורן כולל, בין היתר, את גובה העגורן מעל הקרקע, את אורך הזרוע ואת מועד הפירוק. לכן כדאי להגיש מראש את הגובה הסופי המתוכנן, ולברר מול רת"א לפני כל שינוי גובה או מיקום שלא נכלל בעמדה.
בסוף יום העבודה משחררים את בלם הסיבוב, והזרוע מסתובבת עם הרוח. הנורות על החלק המסתובב מקבלות חשמל דרך הטבעות המחליקות של העגורן, ולכן חשוב לוודא שהמעגל שלהן נשאר מוזן גם במצב הזה. ה-FAA מדגיש שמכל כיוון גישה הטייס צריך לראות לפחות נורה אחת ללא הסתרה.
סימון יום נועד להגדיל את הנראות של העגורן באור יום. לפי נספח 14, עצם קבוע שצריך סימון ייצבע ככל שהדבר מעשי. מבנה סריג, כמו זרוע או תורן של עגורן, מסומן בפסים מתחלפים בצבעים מנוגדים, בניצב לממד הארוך. רוחב כל פס הוא כשביעית מהממד הארוך או 30 מטרים, הקטן מביניהם. הצבעים המומלצים הם כתום ולבן, והפסים בקצוות יהיו בצבע הכהה. ה-FAA ממליץ לצבוע עגורנים בכתום תעופתי או בפסי כתום ולבן, ומקבל גם צבעים בולטים אחרים כשיש דגלים או נורות. לעומת זאת, הוא ממליץ להימנע מצבעים שנבלעים ברקע, כמו תכלת או ירוק כהה. דגלי סימון יותקנו בנקודה הגבוהה, כל צלע של דגל תהיה באורך 0.61 מטרים לפחות, ודגל בגודל 0.91 מטרים ומעלה יהיה משובץ כתום ולבן. ה-CAA הבריטית ממליצה על פסים ברוחב 5 מטרים לפחות, ומציינת שצהוב ושחור, או צהוב וכחול כהה, יוצרים ניגוד חזק במיוחד מהאוויר, בעיקר בסביבה עירונית.
לפי רת"א, סעיף 94 לחוק התכנון והבנייה מחייב להודיע לגורם שהוסמך על ידי שר התחבורה על הפקדת תכנית שעשויה להשפיע על הטיסה האזרחית. מאז תיקון 101 לחוק, רת"א משולבת גם כגורם מוסר מידע בהליך הרישוי, לפי תקנה 16 לתקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016. העגורן מטופל במסלול נפרד מהבניין, לפי השלבים הבאים:
מכון התקנים פרסם את ת"י 5139, "סימון והארה של מכשולי טיסה". המהדורה הנוכחית פורסמה בפברואר 2022 ופורסמה גם ברשומות. התקן עוסק בדרישות פוטומטריות, בטיחותיות וסביבתיות למערכות סימון ותאורה של מכשולי טיסה ובשיטות הבדיקה שלהן. בפועל, כדאי לבקש מהספק תיעוד שמראה לאילו דרישות הנורה עומדת. התיאום מול רת"א אינו מחליף את החובות לפי תקנות הבטיחות בעבודה (עגורני-צריח), התשכ"ז-1966. טיוטות תיקון לתקנות פורסמו להערות ב-2022 וב-2025, ונכון לאוקטובר 2026 לא מצאנו פרסום של נוסח סופי ברשומות. את שני הנושאים כדאי לתאם גם עם ממונה הבטיחות באתר.
נורות המכשול צריכות לעבוד דווקא כשהאתר סגור: בלילות, בסופי שבוע ובחגים.
נורה שרופה בראש העגורן לא נראית מהקרקע ביום, ולכן נדרשת שגרה קבועה. ה-FAA ממליץ לבדוק את התאורה ויזואלית לפחות פעם ב-24 שעות כשאין ניטור אוטומטי, ולנהל יומן שבו מתועד מצב התאורה בכל יום. עוד לפי ה-FAA, יש להחליף עדשה סדוקה, עכורה או מלוכלכת, ותקלה בנורה מהבהבת יש לדווח מיד ולתקן בהקדם. בישראל, כדאי לברר מראש מול רת"א את נוהל הדיווח במקרה של תקלה. בפועל אנו ממליצים לבדוק את כל הנורות אחרי כל הגבהה, אחרי סערה ואחרי עבודה על הזרוע, לנקות אבק בטון מהעדשות ולהחזיק נורות חלופיות באתר. עלייה לראש העגורן או לקצה הזרוע מבוצעת רק על ידי עובדים מוסמכים לעבודה בגובה ועם ציוד מיגון מתאים.
רמא מספקת אביזרי סימון ותאורה לעגורני צריח, ובהם נורת L-810 רציפה, נורת L-864 מהבהבת ונורת L-865 סולארית, וצוות השירות שלנו מבצע את התקנת הנורות בגובה. את הפריטים אפשר לראות בקטלוג אביזרי הסימון והתאורה. אם אתם בשלב התכנון, אפשר לפנות אלינו לאפיון צרכים ותכנון ראשוני ללא עלות (בדיקה ראשונית של תכנית האתר והמלצה עקרונית על דגם ומיקום; תכנית הצבה מלאה מתומחרת בנפרד) ולשלב כבר בשלב הזה את נקודות הסימון והתאורה בתכנון ההצבה. העמדה המחייבת לגבי הסימון נקבעת על ידי רת"א.
לא בהכרח. הצורך נקבע לפי מיקום האתר, גובה העגורן והקרבה לשדות תעופה, מנחתי מסוקים ותשתיות תעופה אחרות. בישראל ההכרעה היא של רשות התעופה האזרחית, והבדיקה מתחילה במפת האינטרסים התעופתיים במערכת חצב ובהתייעצות עם יועץ תעופתי.
L-810 היא נורה אדומה רציפה בעוצמה נמוכה, ומשמשת בעיקר לסימון קצות הזרועות ונקודות לאורך העגורן. L-864 היא נורה אדומה מהבהבת בעוצמה בינונית, כ-2,000 cd בלילה, ומותקנת לרוב בנקודה הגבוהה ביותר של עגורן גבוה.
בנקודה הגבוהה ביותר: ראש התורן בעגורן עם ראש, או החלק העליון של המבנה המסתובב בעגורן ללא ראש תורן. בקצה הזרוע ובקצה הזרוע הנגדית מקובל להתקין נורות L-810 כדי להראות את מתאר העגורן. המיקום המחייב נקבע בעמדת רת"א.
לפי רת"א, הטיפול בבקשה לעמדה בנושאי הגבלות בנייה, כולל עגורן כמתקן תמיר, נמשך עד 45 ימי עבודה מקבלת נתונים תקינים. אחריו מגישים בקשה לפרסום אודות הקמת מתקן זמני, שהטיפול בה נמשך עד 10 ימי עבודה. לכן כדאי להתחיל את התהליך זמן רב לפני מועד ההרכבה.
נורות סולאריות עם סוללה מובנית הן פתרון נפוץ במקומות שבהם קשה להעביר כבל, למשל בקצה הזרוע, והן גם לא תלויות במפסק הראשי של העגורן. חשוב לוודא שהנורה עומדת בעוצמה הנדרשת, שהסוללה מחזיקה לאורך הלילה גם אחרי ימים מעוננים, ושהסוג מתאים לעמדת רת"א.
מחליפים אותה בהקדם, על ידי עובד מוסמך לעבודה בגובה, ומתעדים ביומן התאורה. ה-FAA ממליץ לדווח מיד על תקלה בנורה מהבהבת ולתקן בהקדם. בישראל כדאי לברר מראש מול רת"א את נוהל הדיווח במקרה של תקלה, ולהחזיק נורות חלופיות באתר.
לפעמים. נספח 14 של ICAO ממליץ על פסים מתחלפים בצבעים מנוגדים, בדרך כלל כתום ולבן, וה-FAA מקבל גם צבעים בולטים אחרים כשיש נורות או דגלים. אם רת"א דורשת סימון יום, ייתכן שיידרשו פסים, דגלים או נורה לבנה מהבהבת בנוסף לצבע המקורי.
המידע במאמר הוא כללי ואינו מחליף ייעוץ הנדסי, בטיחותי או משפטי לאתר מסוים.
האתר משתמש בעוגיות תפעוליות ובעוגיות Google Analytics למדידת שימוש מצרפית. אפשר לסרב לעוגיות המדידה, והאתר ימשיך לפעול כרגיל. מדיניות הפרטיות
English