הגבהת עגורן צריח היא חלק קבוע בכל פרויקט שבו הבניין עולה מעל גובה העגורן בתצורתו הראשונה. במקום להקים עגורן גבוה מהיום הראשון, מתחילים בגובה שמתאים לשלב השלד הראשון, ומוסיפים חוליות תורן ככל שהבניין מתקדם. כשהעגורן מגיע לגבול העמידה החופשית שלו, מבצעים קשירת עגורן למבנה וממשיכים לטפס. המדריך מסביר מה קובע את גובה העמידה החופשית, איך מתבצע טיפוס, מה מהנדס הקונסטרוקציה צריך לקבל, ואיך משלבים את ההגבהות בלוח הזמנים של הבנייה.
גובה עמידה חופשית הוא הגובה המרבי מתחת לאונקל שבו העגורן עומד על הבסיס שלו בלבד, בלי שום חיבור לבניין. יש היום עגורנים עם תורן מחוזק שעומדים בלי קשירה לגובה של קרוב ל-100 מטר (למשל Potain MDT 368 עם תורן מוגבר, עד 93.7 מטר לפי דף הנתונים). זה רלוונטי בעיקר כשעדיין אין מבנה לקשור אליו, אבל העגורן צריך לעבור מעל מבנים או עגורנים סמוכים ברדיוס העבודה. היצרן מחשב אותו כך שהעגורן יעמוד גם בעבודה וגם במצב מחוץ לשירות, כשהזרוע חופשית להסתובב עם הרוח. לכן גובה עמידה חופשית של עגורן תלוי בכמה גורמים יחד:
דוגמה מתוך מסמכי היצרן: במדריך המוצר של Potain MDT 268 בגרסה לצפון אמריקה, הגובה המרבי בעמידה חופשית על תורן K ברוחב 2 מ' נע בין 52.5 מ' על בסיס צלב מסוג ZD 463 לבין 74.9 מ' על שאסי V63A. כלומר, באותו עגורן ובאותו תורן ההפרש הוא יותר מ-20 מ', רק בגלל הבסיס. המסמך מציין גם שהערכים מבוססים על תקן רוח אמריקאי לאזור מסוים, ולכן אין להעתיק אותם לאתר בישראל. הערך לאתר שלכם נלקח מטבלאות היצרן לתצורה המדויקת ולתנאי הרוח המקומיים.
הכלל פשוט: אם גובה האונקל הנדרש לסיום הבניין גבוה מגובה העמידה החופשית של התצורה שנבחרה, העגורן ייקשר. בפועל ההחלטה מתקבלת כבר בשלב תכנון ההצבה, כי היא משפיעה על מיקום העגורן ביחס לקיר הבניין, על סוג הבסיס ועל אורך מוטות הקשירה. לפעמים נכון לבחור בסיס כבד יותר כדי לחסוך קשירה אחת, ולפעמים להפך.
שני דברים נוספים קובעים את מספר הקשירות. הראשון הוא הגובה החופשי שמעל הקשירה העליונה: גם בעגורן קשור, היצרן מגביל את קטע התורן שמעל מסגרת הקשירה האחרונה. השני הוא המרחק בין הקשירות לאורך התורן, שגם הוא מוגדר בהוראות היצרן. מכאן נגזר באילו קומות תידרשנה נקודות עיגון.
מסגרת קשירה לעגורן היא מסגרת פלדה שנסגרת סביב התורן בגובה שהיצרן מאשר. ממנה יוצאים בדרך כלל שלושה מוטות או יותר אל נקודות עיגון במבנה: שפת תקרה, עמודים או קירות גרעין. המוטות כוללים בדרך כלל אמצעי כוונון אורך, כדי שאפשר יהיה ליישר את התורן אנכית בזמן ההתקנה. בצד המבנה מותקנות פלטות עיגון, יצוקות מראש או מוברגות, לפי תכנון המהנדס.
הגיאומטריה של הקשירה לא נקבעת באתר. המרחק בין התורן לבניין, הזווית בין המוטות והגובה של כל קשירה משפיעים ישירות על הכוחות בכל מוט. לכן כל שינוי במיקום העגורן אחרי שהקשירה תוכננה מחייב חישוב מחדש. פרטים על מסגרות קשירה לעגורני צריח תמצאו בקטלוג.
ברגע שהעגורן קשור, הבניין הופך לחלק ממערכת היציבות שלו. דרך המוטות עוברים לשלד כוחות אופקיים ממומנט ההרמה, מהרוח ומהעצירה של תנועת הסיבוב, וגם פיתול. היצרן מספק את הכוחות לכל תצורה, בדרך כלל בנפרד למצב עבודה ולמצב מחוץ לשירות. INRS מזכיר באותו הקשר שהעומסים שהעגורן מעביר ליסודות נמסרים על ידי היצרן, והתכנון והביצוע נעשים בידי אנשי מקצוע. אותו היגיון חל על נקודות הקשירה.
בארצות הברית, תקן OSHA לעגורני צריח מחייב שמהנדס רשום יאמת לפני כל טיפוס שהמבנה המארח מסוגל לשאת את הכוחות שעוברים דרך המוטות, העיגונים והתקרות. בישראל, תקנות עגורני צריח קובעות שיציבות עגורן נייח תובטח בעיגון, בחיבור או בדרך אחרת נאותה, ושמבנה שעליו מוצב עגורן יהיה בעל חוזק מספיק. בפועל, מהנדס הקונסטרוקציה של הפרויקט צריך לבדוק:
מה להעביר למהנדס: דגם ותצורה, גבהי הקשירות, מרחק התורן מהמבנה, טבלת הכוחות מהיצרן ושרטוט המסגרת והמוטות. ככל שזה קורה מוקדם יותר, קל יותר לשלב את פלטות העיגון בתכניות הביצוע.
כלוב טלסקופי הוא מבנה פלדה שעוטף את התורן מתחת לחלק המסתובב. INRS מתאר אותו כציוד שמרים את כל החלק המסתובב, כלומר זרוע, זרוע נגדית וציר, כדי להכניס חוליות תורן נוספות בלי עגורן עזר חיצוני. הכלוב מגיע מאותו יצרן של העגורן, ומשתמשים בו לפי הוראות היצרן לסוג העגורן שלו. צריך לוודא גם שהתורן עצמו מתאים לטיפוס: במדריך המוצר של Potain יש סימון נפרד לחוליות שאינן מיועדות לטיפוס ולחוליות טיפוס.
זה תיאור כללי. מספר הצעדים, משקל האיזון, מיקום העגלה וסדר החיבורים שונים בין דגמים, והמסמך הקובע הוא הוראות הטיפוס של היצרן לדגם ולתורן שבאתר.
יש גם שיטה שבה העגורן עומד בתוך הבניין, למשל בפיר, ומטפס בהישענות על התקרות עם מסגרות ייעודיות ובוכנה. INRS מציין שבשיטה הזו לא מוסיפים חוליות תורן, כי העגורן כולו עולה עם המבנה. כאן חשוב במיוחד שמהנדס הקונסטרוקציה יאשר את התקרות שנושאות את העגורן.
תקנות עגורני צריח אוסרות להגביה או להנמיך עגורן כשנושבת רוח שעלולה לסכן את יציבותו או את העובדים. התקנה לא נוקבת במספר, ולכן הערך המעשי מגיע מהיצרן. לפי מסמך הדיון של HSE, יצרנים מגדירים בדרך כלל מהירות רוח מרבית לטיפוס, ומשב חזק באמצע מחזור הטיפוס עלול להעמיס את הכלוב מאוד. תקן OSHA קובע עיקרון דומה: אין לחרוג ממהירות הרוח שהיצרן ממליץ עליה, ואם היצרן לא קבע, אדם מוסמך קובע אותה.
נקודה שחשוב לא לפספס: המהירות שמופיעה בגיליון הנתונים של העגורן היא בדרך כלל מגבלת העבודה הרגילה. במדריך של MDT 268, למשל, כתוב שאפשר לעבוד במשבים עד 72 קמ"ש. זה לא הערך לטיפוס. את מגבלת הטיפוס לוקחים מהוראות הטיפוס עצמן. מדדו את הרוח בגובה הזרוע, בחרו חלון שבו התחזית יציבה לכל משך הפעולה, והגדירו מראש מי עוצר את העבודה ואיך מקבעים את העגורן אם הרוח מתגברת באמצע. אין להשאיר את העגורן בסוף יום עבודה כשהחלק העליון אינו מחובר לתורן בכל הפינים לפי הוראות היצרן.
הגבהה טובה מתוכננת שבועות מראש. בונים טבלה פשוטה: גובה הבניין לפי קומות ותאריכים, מול גובה האונקל של העגורן אחרי כל טיפוס. כך רואים מתי העגורן מתקרב לגג הבניין ומתי צריך קשירה.
| נושא | עמידה חופשית | עגורן קשור |
|---|---|---|
| גובה מרבי | עד גובה העמידה החופשית של התצורה | גבוה יותר, לפי מספר הקשירות והגובה המותר מעל הקשירה העליונה |
| מה קובע את הגובה | דגם, זרוע, סוג תורן, סוג בסיס ורוח מקומית | כל אלה, ובנוסף מרחקי הקשירות וחוזק המבנה |
| עומסים על הבניין | אין, כל העומס יורד ליסוד | כוחות אופקיים ופיתול עוברים לשלד בנקודות העיגון |
| מעורבות מהנדס הקונסטרוקציה | בעיקר ביסוד העגורן | ביסוד, בנקודות העיגון ובחוזק הבטון ביום ההתקנה |
| מיקום ביחס לבניין | גמיש יותר | מוגבל לטווח שבו אפשר לתכנן מוטות קשירה |
| השפעה על החזית | אין | נקודות העיגון משאירות עבודה לסגירה אחרי הפירוק |
| לוח זמנים | הגבהות עד גבול העמידה החופשית | הגבהות וקשירות מתואמות עם התקדמות השלד |
תקנות הבטיחות בעבודה (עגורני-צריח), התשכ"ז-1966, עדיין בתוקף, וכמה מהן נוגעות ישירות לנושא. תקנה 42 קובעת שהגבהה או הנמכה של עגורן צריח נעשות רק בהנהלתו ובהשגחתו של מומחה לפעולות כאלה או של עגורנאי שהוכשר לכך במיוחד. תקנה 43 אוסרת הגבהה ברוח שעלולה לסכן. תקנה 86 מחייבת בדיקה יסודית של בודק מוסמך אחרי הקמה ואחרי כל שינוי במבנה העגורן לפני הפעלתו, ותקנה 87 כוללת בהיקף הבדיקה את מנגנון ההגבהה וההנמכה. אם הגבהה או הוספת קשירה באתר שלכם מחייבות בדיקה חוזרת, בררו זאת מראש עם הבודק המוסמך ועם ממונה הבטיחות. טיוטות תיקון לתקנות פורסמו להערות הציבור ב-2022 וב-2025, ונכון לאוקטובר 2026 לא מצאנו פרסום של נוסח סופי ברשומות. כדאי לעקוב מול משרד העבודה. סקירה רחבה יותר של התקנות תמצאו במדריך עגורן צריח: סוגים, כושר הרמה, תקנות והשכרה.
ברמא, צוותי ההקמה הם חלק מ-60 אנשי צוות, טכנאים ומהנדסים, ומהצוותים הוותיקים והמנוסים בתחום. בפרויקטים עם הגבהות, צוות ההנדסה והשירות של רמא מתחיל מהגובה הסופי של הבניין: בוחר תצורה ובסיס, מסמן את גבהי הקשירות ומעביר למהנדס הקונסטרוקציה של הלקוח את נתוני הכוחות מהיצרן. לפני כל טיפוס מתואם יום עבודה מול מנהל העבודה, נבדקת תחזית הרוח, והצוות עובד לפי הוראות הטיפוס של Potain לדגם שבאתר. אחרי הטיפוס הצוות מעדכן גבולות ומערכות בטיחות ומתאם את הבדיקה הנדרשת. פירוט על השירות תמצאו בעמוד הרכבה, הגבהה וריתום עגורני צריח.
אם אתם בשלב תכנון ורוצים לבדוק כמה הגבהות וקשירות הבניין שלכם ידרוש, אפשר להתחיל באפיון צרכים ותכנון ראשוני ללא עלות (בדיקה ראשונית של תכנית האתר והמלצה עקרונית על דגם ומיקום; תכנית הצבה מלאה מתומחרת בנפרד), או להתקשר למשרד בטלפון 08-9202882.
הגבהה היא הוספת חוליות תורן כדי להעלות את גובה העגורן, בדרך כלל בטיפוס עם כלוב טלסקופי. קשירה היא חיבור התורן לבניין במסגרת קשירה ומוטות, כדי שהעגורן יוכל להמשיך לעלות מעבר לגובה העמידה החופשית. בפרויקטים גבוהים משלבים את שתיהן.
לפי טבלאות היצרן לתצורה המדויקת: דגם, אורך זרוע, סוג תורן, סוג בסיס ואזור הרוח. אותו דגם יכול לקבל ערכים שונים מאוד על בסיסים שונים, ולכן לא מעתיקים מספר מגיליון נתונים כללי.
מהנדס הקונסטרוקציה של הפרויקט, על בסיס הכוחות שהיצרן מספק לתצורה. הוא בודק את האלמנט המקומי, את פרט העיגון ואת חוזק הבטון ביום ההתקנה.
התקנות בישראל אוסרות הגבהה ברוח שעלולה לסכן, בלי לנקוב במספר. הערך המעשי הוא מגבלת הטיפוס שבהוראות היצרן לדגם, והיא שונה ממגבלת העבודה הרגילה שבגיליון הנתונים.
תקנה 86 מחייבת בדיקה יסודית אחרי כל שינוי במבנה העגורן לפני הפעלתו, ובהיקף הבדיקה נכלל מנגנון ההגבהה. בררו מראש עם הבודק המוסמך ועם ממונה הבטיחות מה נדרש בהגבהה או בקשירה באתר שלכם.
זה תלוי בדגם, במספר החוליות, בצורך בקשירה ובתנאי הרוח. בזמן הטיפוס העגורן לא מרים חומרים, ולכן מתאמים את היום מראש מול יציקות ואספקות.
המידע במאמר הוא כללי ואינו מחליף ייעוץ הנדסי, בטיחותי או משפטי לאתר מסוים.
האתר משתמש בעוגיות תפעוליות ובעוגיות Google Analytics למדידת שימוש מצרפית. אפשר לסרב לעוגיות המדידה, והאתר ימשיך לפעול כרגיל. מדיניות הפרטיות
English